מסילת ישרים 2

שאלה
 
לכבוד הרב יחיאל מאיר. שלום וברכה.

תודה על המענה על שאלתי. ולצערי השאלה לא הובנה נכון. ואבהיר את שאלתי: לא התכוונתי לשאול האם תכלית הבריאה היא להיטיב לברואיו או לגלות כבודו. אלא האם תכלית הבריאה היא העוה"ב, שם יושבים הצדיקים ונהנים מזיו השכינה. או שהתכלית היא כאן בעוה"ז, לגלות כבוד שמיים על כל יושבי תבל. 
המס"י פותח את הספר שמקום העידון הוא בעוה"ב. ואילו התניא פותח שאיוה לו ה' דירה בתחתונים.
מקוה שהצלחתי להבהיר עצמי 
תודה רבה ואשמח לתשובה במהרה

תשובה

שלום וברכה

בחז"ל מבואר שהעוה"ב הוא כאן בעולם הזה, אלא שהוא עוה"ז מתוקן.

כן פשטות כל נבואות הנביאים שהם מדברים על העוה"ז 'וישם מדברה כעדן וערבתה כגן ה'.

וכך מתחילה התורה שהאדם נברא בגן עדן חומרי, ורק לאחר שחטא גורש משם, כאשר התכלית היא לחזור לאותו מקום, וכאן כתוב עוה"ב בתורה (עי' בהגר"א לשה"ש א, ג שכתב שזה התירוץ לשאלת הראשונים למה לא כתוב עוה"ב בתורה, ואלו שלא פי' כך, אכן תמוה, ולא נתבאר שיטתם).

ואי"צ להגיע למשמעות בדברי התניא, היות והדברים מפורשים יותר.

ואינני מבין למה הנך חושב שבמס"י כתוב לא כך, המס"י כתב בסתמא עוה"ב, וכוונתו כדברי כל חכמי ישראל לעוה"ב שיהיה כאן בעולם אחרי העוה"ז. ועי' מה שכתבתי בזה בחיים ודעת פ"ז ענף ב' עמ' 96.  ובעמ' 103 הערה 127.

 

אמנם אם כוונתך לשאול שלכאו' המטרה היא בעצם החיים כאן בעולם עוד לפני שמגיעים לעוה"ב [איזה שיהיה], ובעצם זה שהאדם מתקדש ומתקרב לה' ומממש כאן את דרכיו ומצוותיו, ולמה היה צריך להגיע לתכלית שתהיה אח"כ.

 

זו אכן שאלה קשה.

אך נראה שלא התכוין אלא לומר שהתכלית היא כאשר העוה"ז כולו יהיה מלא בכבוד ה' שזה עוה"ב, אמנם כאשר העוה"ז מנוהל אף ע"י עקרונות אחרים, ושולטים בו גם ערכים זרים, אז לולי העוה"ב, היינו העיקרון שדרך האמת והטוב תנצח ותונצח, אכן לא היה לאדם סיבה להשקיע בזה יותר מאשר בזה, היות ועקרונות שאינם מצליחים להתממש במציאות אכן אינם 'טובים'. וזה קושיות הנביאים על כך שדרך רשעים צלחה, ואם אין משמעות למה שקורה בפועל בעולם, אין כל קושיה, וכן התורה כולה אומרת לשמור מצוות 'למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה' והיינו עוה"ב. 

וזה בא הרמח"ל לומר שהתכלית היא בחלק המביא לעוה"ב, תכלת האדם בחייו הוא ליצור כאן עוה"ב. כמובן שסופו של תהליך זה בעוה"ב הנצחי, אך תחילתו בעוה"ב שאנו מביאים כבר עכשיו, ובהארה שאנו זוכים מהקב"ה על התקרבותנו אליו. 

וראיה לדבר שהרי תכליתו של ספר 'מסילת ישרים' היא להביא לידי רוח הקודש, וכל הספר מתאר דרך של חיים שבה יזכה האדם בסוף לדבקות בלתי אמצעית בקב"ה כאן בעוה"ז. ואם תכלית הספר הוא בשביל העוה"ב, לא זה היה צריך להיות בנינו של הספר.

הפרק הראשון רק בא לומר שהוא ספר המדריך להצלחה בחלק המביא לידי עוה"ב. [וכן מכך שמביא בפרק זה את המדרש האומר 'כשברא הקב"ה את העולם נטל את האדם והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי', ועל זה מוסיף המס"י 'כללו של דבר לא נברא האדם בעבור מצבו בעוה"ז אלא בעבור מצבו בעוה"ז, הרי שתפס שהעוה"ז והעוה"ב הם ענין אחד שמעשי האדם מקלקלים או מתקנים אותו].

 

בברכה

ובתקוה שהפעם הבנתי את שאלתך

>>