בעניין דרך הלימוד ומטרותיה

שאלה
האם מטרת הלימוד היא עצמית או שנצרכת חתירה גם להישגים. בית המדרש נע כל הזמן בין זה לזה לפי מה שנוח לו באותו זמן.
בהנחה שהילמוד הוא מטרה בפני עצמה, האם אפשר להגדיר לכמת ולדעת האם אני עומד בדרישותיו.
בהנחה ויש וחותרים לכיוון השגים מסויימים, האם זה אינדוודואלי או שיש איזה שהוא רמה הנדרשת מכולם.
מה המשקל של ההתמסרות מול המימוש בחיים האישיים, והאם יש איזה שהוא אמת מידה להשפעה על האישיות של הלומד, ובאיזה תחום.
 
תשובה
פשוט ומפורש שמטרת הלימוד היא גם עצם הלימוד (בחז"ל איתא שת"ת נקרא גם עבודת ה'), וגם הידיעה (יש מטרה של מלאה הארץ דעה את ה').
בייחס לשאלה מהם ההישגים הנדרשים מיהודי, יש כמה דעות:
הגר"ז בשו"ע שלו החמיר ביותר ראה שם בהלכות ת"ת שלו.
יש אומרים כי הגדר של החיוב לדעת את התורה, משתנה מאדם לאדם לפי עניינו, היינו שאצל כל אחד לפי רמת הלימוד שלו וזמנו, צריך שיהיה מעגל כללי מקיף שהוא יודע אותו. לאחד זהו תושב"כ ולאחד גמרא, ולאחד רמב"ם, כל אחד לפי עניינו, אבל שיהיה היקף של תמונה כוללת.
יש אומרים שהגדר הכללי הוא לדעת ששה סדרי משנה, כי גמרא זה פלפול שבעצם נמשך גם בראשונים, אבל יסודות ההלכה הם המשניות.
 
אוריה עינבל

>>